ארכיון חודשי: ספטמבר 2009

オング君は戦争から帰って、久し振りで街を歩きました。軒並のハイカラな飾窓の硝子に、日やけして鳶色に光っている顔をうつしてみました。高価なネクタイだのチェッコスロバキヤの硝子細工だのを売る店の様子は戦争に行く前とちっとも変っていませんでした。 「ちょいと、ちょいとってば！」 顔に黄色い粉をはたきつけた派手な様子の娘が、オング君をうしろから呼びとめました。 「おや、ハルちゃんじゃないか。これはよいところで！」オング君は嬉しくなって、そう云いました。 「どうしたの？」と娘は訊きました。 「どうしたのって」――オング君はそこで娘の身なりをよく見ました。「君、いま、ホノルル・カフェにはいないのかい？　僕の手紙見てくれなかったのかい？」 「うん、見た。けれど、ホノルルは夙の昔に辞職しちゃった。知らないのかい？」と娘は云うのです。 「知るもんかさ」 「いやだなあ、ほら、そこのエハガキ屋をごらんなさい。あたしの写真が一っぱい飾ってあるぜ」 「なんだ。キネマの女優になったのか」 「うん。知らないなんて、じゃ、やっぱり戦争に行ってたのは本当だったのね」 娘は大袈裟に首をふって、感心したような溜息を吐きました。 אונְג חזר מהמלחמה, ולראשונה מזה זמן רב הלך ברחובות העיר. בזגוגיות של חלונות הראווה המעוצבים הוא ראה את השתקפות פניו השזופים, הבוהקים בגוון חום עמוק. מראה החנויות, שהציעו … להמשיך לקרוא ←

בדד משמים ישבתי בחדרי ועל עפעפי נפלה תרדמה.  השֵּׁנה  היא הנחמה האחת בחיי עיר קטנה ההולכים לאט ומוליכים כשמן מימיהם, בלי תנועה ובלי גלים.  לולא היא שהיתה לנו, יאמר בן עיר קטנה, כי אז  תמנו לגוע באפס עבודה ומעשה במשך … להמשיך לקרוא ←

הפעם, במקום תרגום קצרצר מיצירה, הכנתי משהו שאפתני יותר. אבל נצח הקיצור לא ישקר, ולכן נעשה את זה בלי הרבה דיבורים מיותרים: החלטתי שהגיע זמנו של האתר השני שלי, אקס-טריטוריה, לצאת לפנסיה – בשם היעילות ונוחות השימוש. לכן, העברתי את … להמשיך לקרוא ←